כישלון בהגדרתו, הוא מצב בו מטרה מסוימת שנקבעה על ידי אדם לא מומשה. הגדרה זו די "קרה" וכלל לא משקפת את המהות של כישלון. כישלון הוא איגוד של רגשות כמו אכזבה, החמצה, חוסר מוטיבציה ועצב. כאשר אדם מפנים את הכישלון הוא חווה מעין התאבלות, הוא מתאבל על ההצלחה שהיה יכול להשיג.
האם ניתן להלחם בתחושת כשלון מכתיבת עבודות?
מעבר לתחושה מאוד לא נעימה, במוסדות חברתיים כמו האקדמיה, כישלון יכול להוביל לכך שהסטודנט לא יעבור את הקורס ומעבר לזאת, אפילו לא יסיים את הלימודים. נשאלת השאלה, מה עושים כשנכשלים בעבודת הסמינריון?
ראשית יש לעכל את המצב. להבין שהעבודה שנעשתה לא ענתה על הדרישות של הקורס. לכן יש לתקן אותה במידה ואפשר. לאחר מכאן להבין שכישלון בעבודת סמינריון איננו כישלון אישי או מעיד משהוא על הכותב. אסור לכותב לתפוס את עצמו באור שלילי, אלא לנסות להיות אובייקטיבי כמה שיותר. לאחר השוק הראשוני יש להבין שצריך לעשות כל מה שאפשר על מנת לשנות את המצב ולנסות כמה שיותר למצוא פיתרון.
פתרונות ייחודיים לכתיבת עבודת סמינריון
זאת ועוד, כאשר המרצה בודק עבודות סמינריון הוא חייב לכתוב הערות בגוף העבודה לפני שהוא נותן עליה ציון. לאחר מכאן הסטודנט מקבל את עבודת הסמינריון שהוא כתב על מנת שידע על סמך מה קיבל את הציון. ההערות הללו חשובות במיוחד למי שנכשל, מפני שהן מספקות את כל האינפורמציה הנחוצה על מנת לתקן. אולם לעיתים, כתוצאה מהעלבון, חסרה המוטיבציה לתקן את העבודה. או לעיתים כתוצר של סמכות ושמרנות, המרצים לא מוכנים לתת הזדמנות שנייה למי שנכשל. לכן על מנת להתמודד עם הבעיות הללו, הסטודנטים צריכים לאסוף את עצמם, להתאפס ולכתוב מחדש.
מוטיביציה לכתיבת עבודות אקדמיות
לפעמים אין כלל בעיה של מוטיבציה, כלומר הסטודנט מוכן להשקיע את כל מה שניתן על מנת לכתוב את העבודה מחדש. אולם עלולה לעלות בעיה, שמבחינה אובייקטיבית אין לסטודנט את היכולת לכתוב כדרוש. במצב שכזה חשוב מאוד שלא לעבוד לבד, אלא לפנות לחבר בקורס, קרוב משפחה וכדומה. על מנת להיעזר בו כדי לכתוב. כתיבה היא יכולת נרכשת ותוצר של המון אימונים ושכתובים. יכול להיות שאותו סטודנט לא התאמן מספיק או פספס פריט משמעותי בתהליך הלמידה.
עצם העובדה שכתיבת עבודה סמינריונית הנלמדת מהווה כיתרון אדיר עבור הסטודנט שנכשל. זוהי הזדמנות עבורו ללמוד מחדש ולתקן את העבודה. במידה ואין לסטודנט נגישות לעזרה מחברים או קרובי משפחה הוא יכול לפנות למזכירות החוג ולבקש סיוע-אקדמי. אפשרות זו קיימת, בגלל שכתיבה לא נאותה של סטודנטים היא בעיה שכיחה באקדמיה. לכן חוגים שונים ממליצים על שירותי סיוע וחונכים מקצועיים שתפקידם הוא לשפר את יכולות הכתיבה של הסטודנטים. בהתאם לזאת, קיימים מספר צוותי תמיכה אקדמית ברשת, שיכולים לעבוד פרטנית עם הסטודנט ולהכווין אותו בזמן הכתיבה על מנת שיוכל לתקן, להגיש מחדש ולעבור לשנה האקדמית הבאה ללא בעיות. העצמה הכי טובה לגבי כישלון היא לראות בו כהזדמנות לשיפור ולצמיחה מחדש.
