עבודה זו תעסוק בבחינת דילמה אתית. דילמה אשר נולדה מתוך סיטואציה טיפולית מהתנסות בשדה שבו קטין שיתף את העו"ס במסגרת פגישה טיפולית על שימוש בסמים. באמצעות המקרה והדילמה, יערך דיון בסוגיות אתיות ובקוד האתי של העובדים הסוציאליים בהתאמה לסוגיות אשר עולות מהדילמה, תבחן את ההתנגשות בין הערכים והקונפליקטים שמביאה עימה הדילמה. לבסוף יוצגו שני פתרונות אלטרנטיביים לדילמה באמצעות לפי מודל העקרונות המנחים בעבודה סוציאלית וכן לפי מודל "כלל הזהב" לקבלת החלטות.

הדילמה האתית

דילמה האתית הינה חובת הדיווח אל מול שמירה על סודיות. הדילמה שוכנת בין האחריות על הטיפול ונאמנות למטופל, שמירה כל סודיות מתוך רצון לשמור על האמון שנוצר ולשמור על הטיפול  לבין גילוי האמת והמחויבות לחוק חובת הדיווח, המחייב לדווח במקרה של שימוש בסמים על ידי קטין.

בקוד האתיקה המקצועית של העו"ס בישראל (1995) יש מספר סעיפים אשר רלוונטיים לדילמה:

1. שמירה על סודיות – העובד הסוציאלי יכבד את הפרטיות של לקוחותיו, וישמור בסוד כל מידע שיתקבל במהלך שירותו המקצועי. בסעיף זה מצוינת החובה ליידע את הלקוח גם על מגבלת הסודיות וכן יש התייחסות למסירת מידע כאשר החוק או הנסיבות המקצועיות מחייבות זאת ובידיעת הלקוח.
2. אחריות העו"ס כלפי לקוחות- שירות הלקוחות במסירות ונאמנות, הימנעות מניצול אישי, הימנעות מהפליה, איסור קיום יחסי מין עם לקוחות, שיתוף הלקוחות בהחלטות, שמירה על סודיות, אתיקה בעבודה פרטית. בסעיף זה, רלוונטי למקרה שיתוף הלקוח בהחלטות בהקשר של שמירה על סודיות וההחלטה לדווח עקב החובה והחוק.
3. התנהגות העו"ס מתוקף תפקידו החברתי- סעיף זה עוסק בין השאר במתן מידע מהימן ומלא, שיתוף הלקוחות בטיפול, פיתוח מיומנויות אישיות כללי אתיקה בכתיבה מדעית ושמירה על יושר אישי.הושטת עזרה ללקוחות – פרטים, משפחות, קבוצות, קהילות וארגונים – בהרחבת טווח ההזדמנויות שלהם ויכולתם לקבל החלטות.  אחריות אישית (accountability) כלפי הלקוח, המעסיק והמקצוע לכל עשייה מקצועית.

התנגשות בין סעיפי הקוד האתי

ניתן לראות כי במקרה המוצג לעיל ישנה התנגשות בין הסעיפים המתוארים. הסעיף שמירה על סודיות ואחריות כלפי הלקוח, מתוך החשש כי הטיפול יפסק במידה והסודיות לא תישמר מתנגש עם סעיף התנהגות העו"ס מתוקף תפקידו החברתי. שכן העו"ס מחויב בחובת הדיווח ובנאמנות מקצועית למערכת ולמקום העבודה. התנגשות נוספת קיימת בתוך הסעיף התנהגות העו"ס מתוקף תפקידו החברתי שכן,  הרלוונטיות של סעיף זה נוגעת לשני צדדי הדילמה, הראשונה האחריות כלפי הלקוח והחשיבות לשמור עליו ועל הטיפול, מאידך, בצידה השני של הדילמה עומדת למחויבות למערכת ולחוק עצמו. התנהלות אחת פוגעת בהתנהלות השנייה וכן, קיום סעיף אחד עלול להיות על חשבון אי קיום סעיף אחר.

החלטות ודרכי פעולה אפשריות

ניתן לגשת לפתרון הבעיה באמצעות גישה קלאסית אשר בבסיסה עקרונות מנחים המיועדים לשימוש בעבודה סוציאלית יומיומית של Remear (1995)  כפי שאוזכר אצל קאופמן ומנסבך (2002). לפי גישה זו העיקרון המנחה הרלוונטי הינו שמירה על תנאי מחייה הישרדותי בסיסיים (דוגמת חיים, בריאות פיזית, בריאות נפשית), תנאים אלו מקבלים עדיפות אל מול שמירה על הנחיות המתייחסות לפגיעה בפונה (שקר, הפרת סודיות, איום בהפסקת סיוע). חובת הדיווח נועדה להגן אל אותם תנאי מחייה בסייסים וחשש מפגיעתם. שכן לשימוש בסמים, בכלל ובפרט בקרב קטינים, השפעה פוגענית על האדם ברמץ בריאותו הנפשית והפיזית, על כן מתוך עקרון זו חובת הדיווח, קודמת לשמירת סודיות ועל כן יש לדווח על השימוש בסמים. המקצועיות של העו"ס נשמרת במחיר אובדן הלקוח.

סיכום

עבודה זו בחנה את דילמת שמירת הסודיות אל מול חובת הדיווח. על פניו נראה היה כי מדובר בסוגיה של "שחור או לבן" וחובת הדיווח מבטלת את שמירת הסודיות. אם זאת קיימים בסוגיה זו קונפליקטים והם אלו אשר הופכים אותה לדילמה – המפגש בין התיאוריה למציאות בפרקטיקה ובין משמעות הדיווח על  מטרות הטיפול ותכליתו. באמצעות מודלים לקבלת החלטות ודרך בחינת ההשלכות בתיאוריות השונות ניתן היה העמיק ולהגיע לתובנות חדשות בנגע לדילמה האתית שהוצגה.

רשימת מקורות

קאופמן, ר., מנסבך, א. ( 2002 ). על הקשרן של החלטות ערכיות בעבודה סוציאלית:  חקר מקרה של התרעה בשער" של עובד סוציאלי קהילתי. חברה ורווחה, כ"ב, 2, 185-197.

קוד האתיקה המקצועית של העובדים הסוציאליים בישראל (1995). תל-אביב: איגוד העובדים הסוציאליים בישראל.

Reamer, F.G. (1995). Values and ethics. New York: Columbia University Press.

הפוסט עבודה אקדמית לדוגמה בסוגיות אתיות הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

טויסטר ומיקולנסקי (2014), מעלים את השאלה "מה איבדנו עם הופעת הצילום הדיגיטלי הראשון ומה נקבל במקום מה שאבד?". אתייחס בדיון זה, לשאלה זו לפי חלוקתם של טויסטר ומיקולנסקי (2014), לשני סוגי אובייקטים ביחסו של הצילום: הראשון, ה"ארטיפקט", התוצר הצילומי, ההדפס, התצלום. השני, "האובייקט", החפץ, המקום, האדם או העולם המיוצג בתצלום. 

המונח סימולציה – הדמיה, טומן בחובו מספר משמעויות סותרות. במילון אוקספורד לאנגלית, סימולציה "מוגדרת כפעולה או שימוש בהדמיה, מתוך כוונת הונאה", היא מוגדרת גם כ"מצג-שווא או הנחה שגויה, דמיון שטחי או חיקוי של דבר מה" וכ"טכניקת חיקוי של התנהגות בסיטואציה כלשהי, או של תהליך כלשהו, באמצעות סיטואציה אנלוגית או מערך (אפרטוס)" (Oxford Dictionary of 1996, p. 851, אצל: טויסטר ומיקולנסקי, 2014). בבסיסן של הגדרות אלו ישנה הנחה אחת; סימולציה הינה קבוצת פעולות או סדרת התנהגויות שנועדה להוליך שולל באופן בו היא מציגה סיטואציה או תהליך.

להגדרתם של טויסטר ומיקולנסקי (2014), הדימוי הצילומי מחייב עיבוד של מידע. אם כן, מדוע לא להתייחס לתצלומים כהדמיות? הדמיות המציגות, מהלך אפשרי של אובייקט, כאשר שאלת קיומו נפרדת מאותה ההדמייה. במאמרם הם מתייחסים לפלוסר, אשר קורא תיגר על תצלומי החלל שמופסקים ע"י נאסא ומתיימרים להציג אמת – את החלל כפי שהוא. פלוסטר גורס כי מטרתם הינה אבסורדית ונועדה לכישלון. לפיו "דבר אינו יכול להתחרות באמת, בטוב וביופי המתוכנת של תצלומים שנוצרו אוטומטית" (Flusser, 2002, p.48; טויסטר ומיקולנסקי, 2014).

סיכום

"כיום  כשרובם המכריע של התצלומים הם דיגיטליים והדפסתם של תצלומים הפכה מאפשרות יחידה לאחת מיני רבות, ברור שהארטיפקט הצילומי איננו עוד אובייקט. הארטיפקט הצילומי הוא אינפורמציה טהורה" )טויסטר ומיקולנסקי, 2014).

לאור כל אשר נדון לעיל, התצלום הופך במידה מה לדבר עצמו, לאותו ארטיפקט שמהווה אובייקט צילומי העומד בפני עצמו ברמת הנראות, המסר והמידע אותו הוא מכיל. באופן היצירה ובאובייקטים איתם בוחר לעבוד ולייצג וכאשר נקודת המוצא שלו הינה דיגיטלית גרידא, האמן מספק לנו סוג של צילום חדש – ישן, חדשנות המתבססת באופנים שונים על ההיסטוריה של הצילום ועל טכניקות ארכאיות.

רשימת מקורות

מיקולינסקי, ר' וטויסטר, י'. (2014). מעבר לאובייקט ,צילום כהדמיה. כתב העת בצלאל ,1. נדלה מתוך http://journal.bezalel.ac.il/archive/274

Heuer, M. (2003). Thomas Ruff – New Work. The Brooklyn Rail. Retrived from http://brooklynrail.org/2003/08/artseen/thomas-ruff-new-work

הפוסט עבודה אקדמית לדוגמה באומנות הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

למי שלא יודע או לא בטוח, אנו ממליצים לו לקרוא את כל המידע המפורט במאמר המדבר על שיטת מחקר.

מבנה המאמר המחקרי:

כותרת המאמר – "מניעים לעישון סיגריות בקרב צעירים ישראלים לפי תכונות אישיות ומאפייני עישון".

תקציר – תיאור עיקרי המחקר ותוצאותיו.

מבוא – סקירת המידע התיאורטי המוביל באופן מובנה ומנומק להשערות. במבוא מתוארים ההשלכות והאינפורמציה לגבי עישון, מימדי האישיות של אייסנק, מאפייני עישון, מרכבי ההנעה לעישון ומטרות המחקר הנוכחי.

השערות המחקר – פירוט 2 השערות המחקר.

שיטה – כוללת פרוט מקיף על המשתתפים, כלי המחקר והליך ביצועו.

ממצאים – פריטת המשתנים התלויים והבלתי תלויים, דיווח כמותי ומפורט של תוצאות עיבוד הנתונים.

דיון – סיכום ממצאי המחקר ומסקנות, התייחסות למגבלות המחקר והמלצה למחקר המשך.

סוג המחקר ומטרתו:

מטרת המחקר:

מטרתו העיקרית של המחקר הינה להבחין בין המניעים לעישון של האדם לפי תוכנות אישיותו ומאפייני העישון שלו.

ההלימה בין מטרות המחקר למערך שלו:

מערך המחקר הינו ניסויי. מטרת המחקר הינה להבחין בין מניעי האדם לעשן לבין תכונות אישיותו ומאפייני העישון שלו. בחינה מתקיימת במחקר קבוצת ניסוי – מעשנים וקבוצת ביקורת – לא מעשנים. אשר כל משתתפי המחקר ממלאים קובץ שאלונים הבוחן את משתני המחקר.

כמו כן, מטרת המחקר בבסיסה מנסה לאתר קשר בין מניע למאפיינים מסוימים. מערך זה מאפשר אתת זיהוי הקשרים המשוערים (במידה וקיימים) בין משתני המחקר, על כן ישנה הלימה בין מטרת המחקר למערך המחקרי.

 משתני המחקר

משתנים תלויים בחלוקה למניעים:

 4 המניעים להתחלת עישון: מיומנויות חברתיות ותדמית, שליטה ברגשות שליליים, משיכה וסקרנות, מרד ועצמאות.

 4 המניעים לשימור והמשך העישון: חברתיים ובין-אישיים, שליטה ברגשות שליליים-הפחתת חרדה והירגעות, הדוניזם והתמכרות, ריכוז ועבודה.

משתנים בלתי תלויים בחלוקה לתכונות אישיות ומאפייני עישון:

תכונות אישיות (לפי המימדים של אייסנק) – אקסטרוברטיות (מוחצנות), ניורוטיסיזם ופסיכוטיסיזם.

מאפייני עישון – מספר סיגריות ביום ותלות בסיגריה – רמת ההתמכרות לניקוטין.

כלי המחקר

 החוקרים במחקר זה מביעים הסתייגות משימוש בשאלון TBQ למדידת הנעה לעישון סיגריות, אשר חובר על ידי ספילברגר ועמיתיו ולפיכך, בנו שאלון משלהם בתהליך מורכב.

שיטת דגימה והמדגם

ישנן 2 שיטות דגימה. שיטת דגימה אחת הייתה דגימת נוחות כאשר צויין כי 114 ממשתפי המדגם נדגמו באורח מזדמן. שיטת הדגימה השנייה התבססה על סטודנטים מהמחלקה לקרימנולוגיה בבר אילן (המחלקה של החוקרת) אשר מילאו שאלונים ואף מסרו קובץ שאלונים למכרים.

יש בדגימה מן האקראיות – מאחר והסטודנטים העבירו גם שאלונים למכרים, אך עם זאת גם באקט זה ישנה בעייה ועל כן גם כאן הדגימה השלטת הינה דגימת נוחות מאחר וכל הסטודנטים שהשתתפו במחקר שייכים לאותה מחלקה באותה אוניברסיטה שבה נערך המחקר.

ממצאי המחקר

1. הגורם המרכזי שנמצא כמניע להתחלת עישון הינו גורם הסקרנות.
2. הגורם המרכזי שנמצא כמניע להמשכת עישון הוא גורם ההדוניזם וההתמכרות.

פרק הדיון – עיקרי המסקנות

• אפשר להבחין בין מניעים לעישון ומאפיינים של עישון, ומתוך כך נלמד כי אנשים השונים זה מזה בתוכנותיהם, מעשנים מסיבות שונות וניתן לראות את ההקשרים השונים בין תוכנת אישיות למניע העישון ומאפייניו.
   
• נמצא כי משיכה וסקרנות הינו המניע הדומיננטי להתחלת עישון והוא נמצא בקרב מעשנים בעלי תכונות אישיות שונות ואינו קשור לתכונת האישיות.
   
• מתוך הממצאים נראה כי המניע הדומיננטי ביותר להמשכת עישון הוא הדוניזם והתמכרות. כאשר מניע זה קשור ישירות למספר הסיגריות שהאדם מעשן ביום אך גם לתכונת האישיות – אקסטרוורטיות.
   
• מאפייני העישון נמצאו כקשורים למניעים אישיים-פנימיים להמשכת עישון ולא מתוך גורמים חברתיים, בין אישיים. ממצא זה מרמז על כך כי עישון כבד משמש מנגנון של התמודדות עם קשיי החיים או של התמודדות כימית.
   
• הקשרים שנמצאו בין המניעים לעישון לבין עצמם המחזקים את ההשפעה הדואלית של עישון סיגרייה. ניתן לראות הקשרים בין תיאורים שונים של מניעים לעישון, בנוסף נראה כי מעשנים שהעישון עבורם מהווה מנגנון התמודדות, עשויים להשתמש בו במצבים שונים ואף מנוגדים.

מגבלת מחקר:

המחקר רטרוספקטיבי, כאשר הנחקרים הינם מעשנים בהווה. לכן יש להיזהר בהסקת מסקנות לגבי העקביות בזמן בין המניעים להתחלת עישון והמשכתו. מגבלה זו משמעותית מאחר והיא מציבה סייג משמעותי בהתייחסות לתוצאות המחקר וכן בשימוש בשיטות מחקר כמותניות.

רשימת מקורות:

נהרי, ג' (2010). מניעים לעישון סיגריות בקרב צעירים ישראלים לפי תכונות אישיות ומאפייני לשון.
מגמות: כתב עת למדעי ההתנהגות, מז(2),254-276.

הפוסט עבודה אקדמית לדוגמה בשיטות מחקר במדעי הניהול הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

מבוא ………………………………………….. 2

סקירת הספרות ……………………….. 3

שיטת המחקר …………………………… 4

דיון ………………………………………………. 5

סיכום …………………………………………. 6

מקורות ……………………………………… 7

מבוא

עבודה סמינריונית זו עוסקת בנושא של חינוך והוראה האמנות מבוססת על התנסות מעשית בבית ספר יסודי, בהתמקדות בנושא "חיות וניירות באמנות " ובמיוחד השימוש בנייר ממוחזר . *לימדתי כיתה " ב " מורכבת מ 12 ילדים בקבוצה. כל השיעורים היו בחדר האמנות של הבית הספר. בחרתי בנושא זה לאור התאמתו לגיל הרך, חשיבותו החינוכית והאומנותית וכן ההנאה שהוא יכול לאפשר לתלמידים. על ערכו החינוכי של הנושא כפי שאני מאמינה בו ארחה בפרק הרציונל הפדגוגי, ואילו על חשיבות הנושא מבחינה אומנותית ארחיב בפרק הנושא האומנותי.

מקורות

וולנסקי, ע., סלע, א., ואשר, א., (2015) מדיניות הגיל הרך – סקירה משווה, משרד החינוך, לשכת המדען הראשי.

זרדז נ' וסלע שפי ר' ( 2017). הטמעת החינוך הסביבתי בבתי הספר ושאלת יישומה של אידאולוגית הצד הסביבתי- נקודת מבט של עובדי הוראה. סוציולוגיה ישראלית, יח (2).

מילס, שרה. 2005 [2003]. הפרקים "כוח ומוסדות" (ע' 76-53), "כוח/ידע" (108-93) בספר מישל פוקו. תל-אביב: רסלינג.

נאמן-אברמוביץ', א. (2006). בסיסים חברתיים של דאגה לסביבה והתנהגות סביבתית בישראל.. מגמות מד,4 (תשסז) 736-758.

פוירשטיין, ר. (1988). תורת הלמידה המתווכת. משרד הבטחון, תל אביב. 

פורטוגלי, י. (2012). עיצוב סביבה קוגניטיבית. בית הספר ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב.

פיאז'ה, ז. (1972). שש מסות על ההתפתחות הנפשית. ספרית פועלים, מרחביה. עמ' 9-16, 93-98.

צוקרמן, מ. (1996). פרקים בסוציולוגיה של האמנות, תל-אביב: מטכ"ל/קצין חינוך ראשי/גלי צה"ל, משרד הבטחון-ההוצאה לאור, עמ' 159-144.

לצפייה בעבודה המלאה >>

הפוסט עבודה אקדמית לדוגמה בחינוך לאומנות מבוסס התנסות מעשית הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

מבוא…………………………………………………………………………………………………………………… 3

שאלת מחקר…………………………………………………………………………………………. 3

המסגרת הנורמטיבית לעבירת המתת תינוק……………………………………………………………………….. 4

חידוש בעבירות המתה ויחסם להמתת תינוק……………………………………………………………… 6

גישת המשפט ליחס של אמא כלפי ילדיה………………………………………………………………………….. 9

התפיסה המשפטית לגבי ענישת האמא………………………………………………………….. 12

משפט משווה – אנגליה…………………………………………………………………………………………….. 13

תמורות בדין האנגלי………………………………………………………………………………………. 16

היחס בין דיכאון אחרי לידה למחלת נפש………………………………………………………………………… 17

בין מחלת נפש לשיבוש בדעת האמא…………………………………………………………………….. 19

סיכום………………………………………………………………………………………………………………… 23

ביבליוגרפיה……….. 24

מבוא

הנושא שבחרתי קשה עד מאוד לעיון ולניתוח, והוא יורד לשיתין של ערכי אדם, חברה ומוסר, ועולה לפסגות ההגות ועניננו באחד מאושיות המרקם התרבותי בחברה הישראלית. עבירת המתת תינוק, המכונה בלע"ז Infanticide, חלה כאשר אשה סובלת מסוג של נפש מוטרדת ואשר בעטייה גורמת למוות של "פרי ביטנה”. המשפט הפלילי אינו מגדיר מהו "ערעור בשיקול הדעת", אך נוסח העבירה מכתיב כי מצב נפשי ייחודי זה חייב לנבוע מההשפעות של לידה או הנקה.

שאלת מחקר

האם וכיצד ניתן להצדיק יחס ייחודי לגבי דיכאון אחרי לידה בנסיבות של עבירת המתת תינוק?

סיכום

בכל המקרים בהם אמא המיתה את ילדה, שהם מעטים יחסית בחברה, עולה הטיעון שחוצה את כל מרכיבי המשפט ומתמצה בפונקציה של רחמים. יהא המקור הנורמטיבי להרשעה אשר יהא, ויהא רף הענישה הנקוב בחוק העונשין אשר יהא, מידת הרחמים – כך נראה לי – היא השולטת בכיפה.

ביבליוגרפיה

חקיקה

חוק העונשין, התשל"ז-1977.

חוק העונשין (תיקון 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד-1994, ס”ח 1481, 348.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

חוק העונשין (תיקון מס’ 137), התשע"ט-2019, ס"ח 2779, 230.

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982.

חוק העונשין (תיקון 113), התשע"ב-2012, ס"ח 2330.   

חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

לצפייה בעבודה המלאה >>

הפוסט עבודה אקדמית לדוגמה – סקירה המתת תינוק אימו הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

התנועה קמה על מנת למחות על הקיפוח והאפליה של המזרחים וכן במטרה להעלות את הנושא לתודעה הציבורית ולהביא לשיפור איכות חייהם של המזרחים. בין חברי התנועה היו: ראובן אברג'יל, צ'ארלי ביטון, סעדיה מרציאנו, רוני הורביץ, מאיר לוי, כוכבי שמש, אלי אביכזר,  יצחק ג'קי דיין ובראשה עמד שלום כהן.

2. בשאלה השניה בחרתי לדון במאמר של אברהם דורון, "האני כאחר". עוד בראשית המאמר מציין המחבר כי ישנה תפיסה שהעניים נתפסים כאנשים שונים מאיתנו ושהעניים מוגדרים לפי מצב חברתי, עדה ומגדר. כך גם במאבק הפנתרים השחורים, המזרחים ברובם היו אנשים עניים וממעמד סוציאקונומי נמוך. המזרחים אופיינו בסטריאוטיפ של אנשים שכשלו בהתנהלותם האישית, בדיוק כפי שהמחבר מציין במאמר לגבי העניים. כמו כן, הראיה הנפרדת בין האשכנזים למזרחים מדגישה את הפערים החברתיים והפוליטיים לגבי השוני בין שתי האוכלוסיות.

בביליוגרפיה:

• חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
• בג"ץ 73/53 חברת קול העם בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז 871 (16.10.1953)
• סמי שלום שטרית "המאבק המזרחי בישראל – בין דיכוי לשחרור, בין הזדהות לאלטרנטיבה" (2004)
• אתר ארכיון המדינה –  עמוד אודות הפנֳתרים השחורים
• סמי שלום שטרית "המאבק המזרחי בישראל – בין דיכוי לשחרור, בין הזדהות לאלטרנטיבה" (2004).
• יובל אלבשן "נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט", עלי משפט ג (2003)
• אברהם דורון, "האני כ'אחר' : עוני בישראל בשנות האלפיים", בטחון סוציאלי,77, 9-28 (2008)
• בג"ץ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד מח(5) 501

לצפייה בעבודה המלאה >>

הפוסט עבודה אקדמית לדוגמה במשפט והחברה הישראלית הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.