הגופן בו כותבים בעבודה סמינריונית

תוכן עניינים

הנה שאלה פשוטה שאנו נתקלים: באיזה גופן להשתמש בעבודה סמינריונית? על פניו, נראה כי השאלה היא מאוד לא חשובה, שכן מדוע שזה יהיה חשוב? הרי כל מה שצריך זה לכתוב כמו שצריך את העבודה?

ובכן, אין זה כך. כללי עולם האקדמיה קובעים, כי יש לשמור על אחידות כתב בכל העבודות האקדמיות. וחוץ מזה, מכיוון שיש להתייחס ברצינות לכל מטלה אקדמית שניתנת לכם כסטודנטים.

אחידות פירושה סדר. למשל: בטירונות הצה"לית, כל החיילים אחידים בכך שהם עוטים על ראשם את אותו כובע רחב שוליים צבאי, דיגום חולצה ומכנסיים, גילוח פנים ובאופן כללי – ללא יוצא מן הכלל בעניין מילוי הפקודות.

ובכך, המערכת הצה"לית יוצרת את הסדר שלה. וכך גם בעולם האקדמיה- ראוי, ואף חובה, שיהיה סדר באופן כתיבת העבודות האקדמיות, על אחת כמה וכמה בעבודה סמינריונית.

אם גם אתם סטודנטים, אשר שואלים את עצמם אותה השאלה בנוגע לגופן הכתיבה ורוצים לדעת על כך, המאמר הזה בשבילכם נכתב.

לפני שנתחיל, חשוב שתזכרו שהצוות שלנו עושה כמיטב יכולתו על מנת להעניק לכם את הסיוע הטוב ביותר, שתפקידו להקל את חייכם בעולם האקדמיה השוחק והלוחץ.

הבא נתחיל.

גופן לעבודה סמינריונית

אז באיזה גופן להשתמש בעבודה סמינריונית?

לפני שנענה על השאלה, קודם כל צריך לדעת את מה שצריך לדעת בנוגע לכתיבת העבודה שלכם. זכרו שלא מדובר בעוד מטלה אקדמית, אלא במטלה אקדמית רצינית ביותר, בעלת משקל גדול מאוד על הציון הסופי שלכם, ולכן יש להתייחס אליה במלוא הרצינות.

בנוגע לכך, יצרנו מאמר נוסף ונפלא על אודות כללי כתיבת עבודה סמינריונית – שנמצא ממש כאן. חשוב שתקראו אותו, מכיוון שזה יסייע לכם במיקוד העבודות שלכם, וגם יסייע לכם למצוא את המקומות שבהם אתם יכולים להשתפר, על מנת שהעבודות שאתם כותבים- ייצאו מוצלחות.

אז באיזה גופן להשתמש בעבודה סמינריונית? מכיוון שאנחנו כותבים בעברית, יש שני גופנים נפוצים, שתמיד ניתן לזהותם בעת קריאת ספרים או מאמרים או בעצם בכל מקור מידע: גופן Arial וגופן David. מלבדם, אין לעשות שימוש בכל גופן אחר.

אלו גופנים מקצועיים, שמאוד חשובים לכתיבה עיונית ולכתיבה מדעית, והם גם הגופנים הסטנדרטיים בכל הנוגע למטלות אקדמיות בשפה העברית.

לעיתים רחוקות, ניתן להשתמש בכתב Narkisim: הכתב נראה כך, אך זוהי כתיבה אגבית ומתאימה יותר לכתיבת מערך שיעור בבי"ס תיכון או לציטוט כלשהו. יש גופן נוסף, שנקרא Guttmann Yad-Brush, והוא נפוץ בעיקר בכתיבת תוכניות טיולים מאורגנות בקבוצות עובדים או לכתיבת מכתב תודה לא רשמי לעובד שמסיים את דרכו: הכתב נראה כך.

יש להימנע מן הכתב הזה, מכיוון שאינו נחשב לכתב מדעי ועיוני רשמי, ובוודאי שאינו מתאים כלל לכללי הכתיבה בעולם האקדמי הישראלי והעברי.

ולכן, גופן Arial וגופן David הם הגופנים הנפוצים, וגם הרצויים, ביותר שיש להשתמש בהם. לרוב, מרצים יעדיפו שהעבודה תיכתב בגופן David, ובגודל 12.

מה עוד כדאי לדעת?

בכל הנוגע לנופך העיוני של העבודות האקדמיות הללו, הכנו במיוחד בשבילכם מאמר משובח שמדבר על אודות מבנה עבודה סמינריונית עיונית. מאמר זה מתקשר ישירות לנושא המאמר שלנו כאן. קריאה מהנה ופורה!

מידע נוסף

אם המידע במאמר הזה לא סיפק אתכם ואתם זקוקים למידע נוסף, אתם מוזמנים בכל עת לפנות אלינו, על מנת לקבל סיוע.

הצוות שלנו מורכב ממיטב העורכים והכותבים המנוסים ביותר, שמותאמים לכל סוג סיוע לו אתם זקוקים ספציפית.

צרו קשר עוד היום.

5 / 5. 88

מאמרים שעשויים לעניין אותך
דילוג לתוכן