תוכן עניינים:

מבוא…………………………………………………………………………………………………………………… 3

שאלת מחקר…………………………………………………………………………………………. 3

המסגרת הנורמטיבית לעבירת המתת תינוק……………………………………………………………………….. 4

חידוש בעבירות המתה ויחסם להמתת תינוק……………………………………………………………… 6

גישת המשפט ליחס של אמא כלפי ילדיה………………………………………………………………………….. 9

התפיסה המשפטית לגבי ענישת האמא………………………………………………………….. 12

משפט משווה – אנגליה…………………………………………………………………………………………….. 13

תמורות בדין האנגלי………………………………………………………………………………………. 16

היחס בין דיכאון אחרי לידה למחלת נפש………………………………………………………………………… 17

בין מחלת נפש לשיבוש בדעת האמא…………………………………………………………………….. 19

סיכום………………………………………………………………………………………………………………… 23

ביבליוגרפיה……….. 24

מבוא

הנושא שבחרתי קשה עד מאוד לעיון ולניתוח, והוא יורד לשיתין של ערכי אדם, חברה ומוסר, ועולה לפסגות ההגות ועניננו באחד מאושיות המרקם התרבותי בחברה הישראלית. עבירת המתת תינוק, המכונה בלע"ז Infanticide, חלה כאשר אשה סובלת מסוג של נפש מוטרדת ואשר בעטייה גורמת למוות של "פרי ביטנה”. המשפט הפלילי אינו מגדיר מהו "ערעור בשיקול הדעת", אך נוסח העבירה מכתיב כי מצב נפשי ייחודי זה חייב לנבוע מההשפעות של לידה או הנקה.

שאלת מחקר

האם וכיצד ניתן להצדיק יחס ייחודי לגבי דיכאון אחרי לידה בנסיבות של עבירת המתת תינוק?

סיכום

בכל המקרים בהם אמא המיתה את ילדה, שהם מעטים יחסית בחברה, עולה הטיעון שחוצה את כל מרכיבי המשפט ומתמצה בפונקציה של רחמים. יהא המקור הנורמטיבי להרשעה אשר יהא, ויהא רף הענישה הנקוב בחוק העונשין אשר יהא, מידת הרחמים – כך נראה לי – היא השולטת בכיפה. 

ביבליוגרפיה

חקיקה

חוק העונשין, התשל"ז-1977.

חוק העונשין (תיקון 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד-1994, ס”ח 1481, 348.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

חוק העונשין (תיקון מס’ 137), התשע"ט-2019, ס"ח 2779, 230.

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982.

חוק העונשין (תיקון 113), התשע"ב-2012, ס"ח 2330.   

חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

לצפייה בעבודה המלאה >>