ביבליוגרפיה לעבודה סמינריונית היא נושא שחוזר על עצמו בין כל השיחות וכל הפניות שאנחנו מקבלים מסטודנטים.
יש משהו מאיים בביטוי. הקושי, קודם כל, מצוי בבחירת המאמרים האקדמיים. קושי עוד יותר גדול, מסתבר, נמצא בכתיבה נכונה שלהם.
סטודנטים נרתעים מהנושא, והוא נחשב למה שחוסם אותם מלהתחיל או לסיים (תלוי בדרך בה הם מחליטים להתחיל את עבודתם האקדמית) את העבודה.
לב של כל עבודה אקדמית, מקטנה ועד גדולה, תלוי במקורות האקדמיים שלה. עולם האקדמיה בנוי ממאמרים וממחקרים, שמתפרסמים לעיני כל והגישה אליהם הינה חופשית. המטרה היא לעודד מחקר בקרב חוקרים עתידיים וגם לעודד התפתחויות אינטלקטואליות והשכלתיות בקרב מרצים, חוקרים וסטודנטים כאחד, בכל המסגרות של המוסדות להשכלה גבוהה. יש לכך ערך עליון, ולכן גם הקריטיות של כתיבה מדויקת בכך.
אם אתם סטודנטים לתואר ראשון או לתואר שני ואתם רוצים עזרה בנושא זה, המאמר נכתב במיוחד בעבורכם. הישארו כאן, ותקבלו טיפים חשובים לכתיבה נכונה של מקורות אקדמיים.
מה חשוב לדעת?
קודם כול, כמה פרטים טכניים שקשורים לעבודה אקדמית. תוודאו שאתם כותבים בפונט דויד גודל 12, ושנו את הגודל בהתאם לכותרות שאתם מכניסים לעבודה. הקפידו על פסקאות, ועל שורה וחצי רווח.
נוסף על כך, השתמשו בשפה תקנית ומוגבהת, ושתהיה גם שפה אקדמית מדעית. הימנעו משגיאות כתיב ומשגיאות תחביריות, כי זה עלול לפגוע לכם בציון. בכל אופן, לא זו הטעות שנרצה לדבר עליה.
חשוב להבין שכתיבה נכונה של מקורות אקדמיים מתחילה קודם בחלק החשוב ביותר של כל עבודה סמינריונית: סקירת ספרות.
מה זה בעצם? זהו גוף העבודה, שבה מצויים כל חומרי הגלם של התוכן הכתוב שלה. היא מכילה בתוכה אזכורים למקורות אקדמיים ומחקריים רשמיים, ששופכים אור על הנושא שאותו בחרתם לעבודתכם.
ומדוע? מכיוון שהמקורות האקדמיים והמקורות המחקריים נותנים מעין אסמכתא לנושא הכתוב, ודרך התוכן העולה בהם ניתן לקבל את כל המידע הדרוש עליו, שבוחן את כל מרכיביו, כמו מרכיביו ההיסטוריים ומרכיביו התיאורטיים. למשל: מקורות היסטוריים על אודות הפילוסוף היפוקרטס ותובנותיו על אודות ההתנהגות האנושית.
בחלק הבא של המאמר, ניתן לכם טיפים חשובים בנוגע לכתיבה נכונה של המקורות האקדמיים.
טיפים חשובים
תכתבו שם של חוקר ואז בסוגריים את שנת ההוצאה של המאמר. לדוגמא סתמית: לפי אריאל (2014), התופעה X משפיעה מאוד על בני האנוש…או לכתוב: התופעה X משפיעה מאוד על בני האנוש (אריאל, 2014). רצוי שכל פסקה, בת יותר מ-10 שורות, תוקדש לכל חוקר.
אפשר גם לשלב כמה מחקרים בו-זמנית באותה הפסקה, כדי לשלב רעיונות ולעשות מעין משפך שיוצר סדר הגיוני ורציף של רעיונות תיאורטיים למחקר שלכם.
חשוב להקפיד על כללי ה- APA, בייחוד כאשר ניגשים אל הרשימה שבסוף. כותבים כך:
שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי. (שנת הוצאה). שם המאמר, המקום ממנו המאמר נלקח (יכול להיות נטוי או יכול להיות מודגש), מספר עמודים.
דוגמא סתמית:
ברוך, א'. (2007). נושא כלשהוא, בתוך: מגזין כלשהו/כתב עת כלשהו, עמודים 1-230.
טיפ נוסף וחשוב הוא לדעת כיצד לסדר את הביבליוגרפיה. כמו שזה כיף לראות מדף מסודר במרכולים, לפי סדר נכון של מוצרים ובצורה מופתית, כך גם פה: סדרו את המאמרים לפי הא"ב של שמות המשפחה בעברית, ואז לפי הא"ב הלועזי (ABC) של המאמרים באנגלית.
מידע נוסף ורלוונטי
למידע נוסף ולרלוונטי, אתם מוזמנים ליצור קשר עם השירות שלנו. הצוות המקצועי שלנו יעמוד לשירותכם ויסייע לכם תמיד.