WhatsUpIcon facebook
צרו קשר ונשמח לעזור לכם
loading
צור קשר עוד היום אנו נדאג לכל השאר:
054-2889964 - נעמה

כתיבת עבודה אקדמאית-האם יתרונותיה עולים על יתרונות המבחן הפתוח?

אין כיום סטודנט אחד באקדמיה כאשר שמע את המונח "מבחן-פתוח" ולא תהה עם עצמו האם האקדמיה "ירדה מהפסים", כשאולי כתיבת עבודה אקדמאית היא האופציה העדיפה כדי להעמיק בהבנת נושא. הסיבה לכך היא בעובדה שאופיו של המבחן הפתוח נוגד לחלוטין את המהות של המבחן "הסגור" והקלאסי, אשר קל יותר להבין את תכליתו, שהיא הפגנת בקיאות ושליטה בידע. אולם לפני שסוגיה זו תיבחן יש להגדיר את המבחן הפתוח.

מבחן פתוח הינו שאלון שבוחן ידע של סטודנטים במסגרת קורס אקדמי שעל מנת לענות עליו יש להיעזר בחומרים שנלמדו בקורס. מבחן שכזה דורש יכולת אינטגרציה של חומרים. אינטגרציה הכוונה לשילוב התכנים, החומרים והתיאוריות השונות שנלמדו בקורס בהתאם להנחיות במבחן. אומנם, גם בעזרת עבודה אקדמית ניתן לבחון את הנלמד בקורס, ויש שהיו מעדיפים עבודות אקדמיות ולא מבחנים פתוחים, אך זהו לאו דווקא הפתרון היחיד.

כתיבת עבודה אקדמאית מאפשרת העמקה של הלמידה, כמו גם כתיבת מבחן פתוח.


כאשר משווים מבחן פתוח למבחן קלאסי רואים כי יש הבדל ניכר בתכליתם של שני מבחנים אלו. תכליתו של הקלאסי או בשמו האחר " המבחן הסגור" היא לשנן חומר ולאחר מכאן לשלוף אותו מהזיכרון על מנת לענות על המבחן. תכליתו של המבחן הפתוח מנגד היא שונה לחלוטין והיא מתקשרת לאידיאולוגיה חינוכית.

 אידיאולוגיה חינוכית זו מדגישה את עיקרון הלמידה לעומק והפנמתו של החומר.  בנוסף נטען בה שלמבחן יש עוד מטרות חוץ מללמוד מידע, והמטרות הללו הן הבסיס לייחודו של המבחן הפתוח.
כתיבת עבוד אקדמאית- השוואה למבחן הפתוח.

נו, אז מה באמת מיוחד במבחן פתוח ?

על מנת להבין את ייחודו של המבחן הפתוח יש להתייחס לרפורמה שנעשתה באקדמיה ובפרט בחינוך. בעבר, תכליתו של המבחן היה לבדוק עד כמה אדם למד תוכן מסוים לפני שנבחן עליו. ככל שהמענה הוא קרוב יותר למקור, ניתן לומר שנעשתה למידה. סגנון זה של בחינה בנוי על עיקרון של זיכרון, והיחס לחומר הנלמד הוא שהחומר הוא מופנם ולאחר מכאן נשלף.

גישה זו הייתה גישת החינוך הבלעדית בקרב האקדמיה והחינוך במשך תקופה ארוכה למדיי. אולם הייתה בעייתיות עם גישה זו. בעייתיות שהתבטאה בעיקרון שלחומר הנלמד לא היה ערך מוסף, וכתוצאה מכך כל מה שנלמד נשכח ברגע שהמבחן הסתיים.

שכחה של חומר, נוגדת את המהות של למידה אמיתית. למידה אמיתית היא למידה לשם פרודוקטיביות. זאת אומרת שעם החומר שאני מקבל אני יוצר משהוא חדש. אולם איך ניתן ליצור כאשר כל הדגש הוא על "העמסה" של חומר? על מנת להתמודד עם הבעייתיות הזו נוצרה גישה חדשה ביחס לבחינת ידע וזו גישת האינטגרציה. נטען בגישה זו שלמידה אפקטיבית תתקיים רק בתנאי של יצירת אינטראקציה עם החומר, כזו המתקיימת בכתיבת עבודה אקדמאית.    
 

הערך המוסף הנוצר בהעמקת הלמידה.

אינטראקציה משמעותה יצירת מערכת יחסים סמנטית בין שני טקסטים. ברגע שיוצרים מערכת יחסים שכזו נוצרת משמעות נלווית שלא הייתה קיימת קודם לכן. משמעות זו היא הערך המוסף. זו הגאונות שבשיטת השילוב, ליצור משמעות חדשה משני רעיונות שמהתחלה לא בהכרח היו משתלבים.

לסיכום, על מנת לשלב, הנבחנים צריכים להיות בעלי חשיבה מקורית ויחד עם זאת ביקורתית. הסטודנט איננו "מקיא" ידע אלא אקטיבי בפעולת הלמידה. עליו לדעת לעומק את התכנים על מנת לשלב אותם ובמעשה זה מתקיימת לה למידה לעומק שהיא תרומתו הגדולה ביותר של המבחן הפתוח.
האם אתם עדיין לחוצים ממבחנים פתוחים ומעדיפים עבודות אקדמיות על פני מבחנים?

 

עדכון אחרון: 3/17/2019 12:10:00 PM
מספר מדרגים:2 דירוג ממוצע:5
דירוג:

 

להזמנת שירותים אקדמיים:
סיוע בעבודות אקדמיות , תרגומים , עריכה לשונית  וסיוע בסמינריונים ועוד...

 

loading
שיזף 2‎, נס ציונה
054-2889964 - נעמה
052-4284988 - עדי
camplus10@gmail.com
camplus1000@gmail.com
https://www.camplus.co.il