סטודנטים תמיד רוצים לדעת איך לעבות שיטת מחקר איכותנית בעבודה סמינריונית, ובהחלט זה הגיוני, מכיוון שהתהליך עצמו אינו פשוט, גם למתבונן מן הצד וגם למי שצריך לבצע אותו.
שיטת מחקר זו ניתן למצוא בעבודה סמינריונית. זוהי עבודת חקר, שדורשת מתודולוגיה מחקרית מתאימה, במקרה זה- מתודולוגיה איכותנית. אורך העבודה יכול לעלות על יותר מ-20 עמודים, בהתאם לעובי התוכן שבה.
זוהי עבודה שמגישים בסוף השנה או בסוף הסמסטר, ותפקידה לבחון את הידע ואת הכישורים האינטלקטואליים, שהסטודנט צבר לעצמו במהלך כל השנה האקדמית. משקלה שווה למשקל הציון הסופי, ולכן גם חשיבותה ובו-זמנית- גם הקושי בביצוע שלה.
וזאת הסיבה, בעצם, לכך שנשאלה השאלה שנזכרה לעיל. אם גם אתם סטודנטים לתואר ראשון או לתואר שני והולכים על האיכותניות שבעבודה שלכם- המאמר הזה נכתב במיוחד בשבילכם. אנחנו נסקר את כל מה שקשור לנושא ונדון בכל מה שצריך לעשות כדי לבצע את המוטל עלינו בעת כתיבת העבודה האקדמית שלנו.
בואו ונתחיל.
מה קודם צריך לדעת?
ראשית כל, כמה כללים לעבודה אקדמית: פונט דויד בגודל 12, רווח וחצי (1.5) שורות שבין פסקה לפסקה, כמובן הקפדה על כתיבה מסודרת בפסקאות, כתיבה נקייה ללא שגיאות כתיב וללא שגיאות תחביריות, ובעיקר: הקפדה על כתיבה אקדמאית נאותה ועל כתיבה מדעית גבוהה, כמצופה מכל מטלה אקדמית שאותה תצטרכו לבצע. עד כאן בצד הטכני. עכשיו לענייננו.
לגבי העבודה עצמה, כך נראים מרכיביה העיקריים:
- שער ותוכן עניינים
- תקציר ומבוא
- סקירת ספרות- כללית ומורחבת אם יש צורך
- מערך המחקר
- תוצאות המחקר
- דיון ומסקנות
- רשימה ביבליוגרפית
כדי לדעת כיצד עושים זאת, קודם יש לדעת את המושג שנקרא שיטת מחקר איכותנית. זוהי שיטה, שנגזרת מן המילה "איכות". הכוונה לסיפור או נרטיב, שהסטודנט רוצה לחקור ורוצה לספר וגם לשתף עם קוראי עבודתו, כאשר המרצה שלו הוא הקורא העיקרי.
אתם חוקרים תופעה מסוימת, ודואגים להביא אותה לידי ביטוי בפן התיאורטי (סקירת ספרות) ובפן המעשי (מערך המחקר). מה כוונה? סקירת הספרות מגבה ספרותית את השערת המחקר שלכם בנוגע לנושא/נרטיב שבחרתם, ומערך המחקר (שכולל בתוכו את הביצוע ואת תוצאות הביצוע) למעשה קובע האם ניתן לאשש או להפריך את הטענה שלכם, ובנוסף מעלה תובנות חדשות בנוגע לאותו נושא שהחלטתם לבחור ולחקור לעומק. בכך, תוכלו ליצור דיון, סיכום ומסקנות בהמשך הכנת העבודה שלכם.
בחלק הבא, נענה על השאלה שנשאלה קודם ונזכרה לעיל.
אז איך לעבות שיטת מחקר איכותנית בעבודה סמינריונית?
בנוגע לשאלה: איך לעבות שיטת מחקר איכותנית בעבודה סמינריונית?
ניתן להשתמש בראיונות עומק. ככל שתעמיקו בשאלונים מבחינת הכמות ומבחינת האיכות- כך תוכלו לאסוף יותר "ליטרת בשר" למחקר שלכם. אתם צריכים להרחיב כמה שיותר את טווח הגילאים באוכלוסיית המחקר שלכם, כדי להשיג יותר ויותר סבירויות לכיוון כזה או אחר בהשערת המחקר שלכם. כל המוסיף? הרי זה משובח!
ככל שתוסיפו יותר ויותר ערכים לתוך האיכותניות שבעבודה שלכם- כך תעבו אותה יותר והכיוון של המחקר שלכם יהיה ברור יותר. קרי, ככל שתאספו יותר ויותר חומר מתוך ראיונות עומק שערכתם עם אנשים מסוימים (לאחר הסכמתם להשתתף במחקר, כמובן, עם או בלוי עילום שם), כך יהיה לכם קל יותר.
מידע נוסף ורלוונטי
מלבד זאת, רוצים לדעת איך נראית עבודה סמינריונית? לחצו כאן ותגלו!
ואם תרצו לדעת עוד, אתם מוזמנים ליצור קשר עם השירות שלנו, ונדאג לסייע לכם בצורה הטובה ביותר, פה בשבילכם.
