כתבתם עבודה לתפארת: הכל מושקע וכתוב היטב. עם זאת, עלתה השאלה: איך לכתוב ביבליוגרפיה לעבודה סמינריונית?
אתם הסטודנטים, שכבר חשתם ניחוח דומיננטי של ציון גבוה לעבודתכם, פתאום נתקלים במבוי סתום, שמאיים למוטט את כל מה שבניתם ואת כל מה שיצרתם, במו ידיכם. התחושה הרווחת הינה תחושה של חוסר אונים.
ומדוע? מכיוון שהחלק הזה, בעבודתכם האקדמית, הוא מעין אסמכתא שכל מה שכתבתם ועמלתם עליו רבות- אינו לשווא.
כל מי שקורא את העבודה שלכם, למעשה צריך הפניה למקום שממנו העליתם תוכן מסוים, כדי לדעת את מהימנותו.
עבודה ללא החלק הזה- למעשה לא תוכל להיות עבודה אקדמית, מכיוון שכל עבודה אקדמית שמכבדת את עצמה זקוקה למקורות אקדמיים שעליהם היא תוכל להתבסס.
אם גם אתם, כסטודנטים לתואר ראשון או לתואר שני, הולכים לאיבוד בקטע הזה, המאמר המשובח הזה נכתב במיוחד בעבורכם. כאן תמצאו את כל המידע הרלוונטי שאתם זקוקים לו.
אל תהססו לפנות אלינו עם שאלות, מכיוון שהצוות שלנו מכיל את מיטב העורכים, שיעניקו לכם שירות בלתי מתפשר ואיכותי, שיענה על כל צורכיכם כסטודנטים באקדמיה.
בואו ונתחיל.
כיצד כותבים ביבליוגרפיה לעבודה סמינריונית?
איך לכתוב ביבליוגרפיה לעבודה סמינריונית? לפני שנענה על השאלה, קודם נתמקד בכל מה שקשור לכתיבת עבודה סמינריונית.
חשוב שתזכרו- זוהי העבודה האקדמית החשובה ביותר, שבוחנת את כל מה שלמדתם וטיפחתם לעצמכם, מבחינה אינטלקטואלית כסטודנטים, במהלך כל שנת הלימודים.
לרוב, זוהי עבודה שמוגשת בסוף סמסטר או בסוף שנה, ויש לה משקל מאוד מאוד משמעותי על הציון- ולכן תשקיעו בה!
לעבודה הזו יש מבנה קבוע, שמלבד החלק שאנחנו מדברים עליו, את זה:
- שער
- תוכן עניינים
- תקציר
- מבוא
- סקירת ספרות
- מערך מחקר שכולל: שאלת מחקר, שיטת מחקר, השערת מחקר וכלי מחקר
- ממצאים
- דיון
- מסקנות
- סיכום
לעניינו: על מנת לכתוב זאת נכון, למשל: בשפה העברית, יש לציין שם משפחה של מי שכתב את המאמר, ולאחר מכן אות של שמו הפרטי. למשל: אם קוראים לכותב המאמר ישראל ישראלי, אז הוא ייכתב כך: ישראלי, י'.
לאחר מכן, יש לכתוב בסוגריים את שנת יציאתו של מאמר. אחרי שנת היציאה לאור, כותבים את שם המאמר, פסיק ישירות למקום שבו המאמר מופיע, ויש לכתוב אותו בכתב נטויה או בכתב מודגש (יכול להיות מגזין או קובץ מאמרים), ניתן לציין מקום נוסף, ולאחר מכן, לבסוף- מספר עמודים.
זה אמור להיראות כך, ולפי כללי ה-APA:
ישראלי, י'. (שנה). מאמר, בתוך: מקור חיצוני/מקור חיצוני, מספר עמודים.
בשפה האנגלית, שבה נמצאים רוב המאמרים האקדמיים, העיקרון דומה, וגם פועל לפי כללי ה-APA:
Rose, D. (2005). The birds in Africa, Nature magazine/Into The Wild, p. 40-98.
מה עוד צריך לדעת?
לגבי הנושא הראשון, אם תרצו מידע נוסף- מוזמנים לקרוא את המאמר על אודות מספר כללים לכתיבת עבודה סמינריונית.
חשוב שתדעו את כל זה, וזאת כדי שתדעו היטב גם את נושא המאמרים האקדמיים.
מידע נוסף ורלוונטי
כמובן, כל עבודה אקדמית צריכה מתודולוגיה, שמהווה את השיטה המחקרית שמגדירה את העבודה שלכם, ומשפיע גם על איכות המקורות שלכם.
למידע נוסף ורלוונטי על אודות הנושא, כתבתנו מאמר נפלא על מה זה מתודולוגיה – שנמצא ממש כאן.
וכמובן, לכל מידע נוסף אחר- אתם מוזמנים עוד היום לפנות אלינו, ונשמח עד מאוד לסייע לכם בצורה הטובה ביותר שיש.
